רוב בעלי העסק שאני פוגשת הם אנשים מוכשרים ועסוקים מאד.
הם עובדים קשה כל החודש, מתרוצצים ממקום למקום, בלחץ, לא אוכלים מסודר, בקושי רואים את המשפחה ואז מגיע ה 10 לחודש. צריך לשלם לעובדים, לספקים, לשותפים. כואב אבל אין מה לעשות, חייבים. אז משלמים. ואז מגיע ה 15 לחודש (תופים) מחכים למוצא פיו של רואה החשבון. מתפללים שהמיסים לא יהיו מאד גבוהים. שיישאר מה לקחת הביתה. שואלים את רואה החשבון האם הוא בטוח. האם לקח בחשבון את ההוצאות הגבוהות שהיו לך החודש. האם ראה את החשבונית הזו והזו. האם לקח אותן בחשבון. כן (פרצוף עצוב). אין מה לעשות. לא מרוצים אבל משלמים.